ממשיכים במסע שלנו ביחד, בדרך המרתקת ממונוגמיה ליחסים פתוחים
והפעם יומן מסע- פרק ב', או: שותפים לדרך
***
המחשבות כבר מלוות אותך תקופה, שאלת את עצמך את כל השאלות שיכולת להעלות על הדעת- האם פתיחת יחסים באמת מתאימה לי? האם הזוגיות שלנו תשרוד? איך אני ארגיש בנוגע לכך שבן/ בת הזוג שלי מתראים עם פרטנר.ית נוספ.ת? האם זה נכון לנו עכשיו, בנקודת הזמן הזו? וגם, השאלה הקשה מכל לרובנו: האם אוכל להתמודד עם העובדה שאולי המהלך יפרק את הזוגיות שלנו?
ואז מגיע הרגע שזה כבר לא יכול להיות רק שלך
המחשבות שליוו אותך בתקופה האחרונה הופכות למשמעותיות, כאלו שאי אפשר לשים בצד ולהתעלם.
זה הרגע שנופלת ההבנה: "הגיע הזמן- הצד השני חייב לדעת".
נשימה עמוקה
שיחה
התמודדות משותפת
כדי שתוכלו לעבור את זה ביחד, אל תשכחו- זה לא דבר שזורקים סתם כך.
אפשר להזמין את בן הזוג לשיחה, ליצור מרחב שקט, בלי הסחות דעת (ילדים, טלפונים), לדבר מהלב, להסביר מאיפה העניין מגיע להזמין את בן הזוג לבדוק ביחד את הנושא, להבין מה האפשרויות.
זה הזמן להיות כנים, פתוחים לשתף כמה שאפשר ולזכור- זו פצצה, היא עלולה לטלטל, לפתוח פצעים כואבים, לפגוע בביטחון ולגרור משברים.
עשויים לעלות נושאים כמו "אני לא מספיק.ה לך יותר", "מה בעצם רצית למצוא בחוץ?" וגם בדיקה אם אולי כבר נעשו צעדים ראשונים מצידך.
זה השלב שדברים מתעוררים, בחינה מחודשת של הזוגיות, של החיים ובחירה אם הולכים על זה ביחד, מוותרים ביחד או... כבר לא ביחד.
לשיחה כזו צריך להגיע עם המון רגישות, הכלה, מוכנות לקבל כל תגובה רגשית מהצד השני (כן, גם אם היא מתבטאת באמצעות כעס, לדוגמה) וגם ידיעה שאת הבחירה שלך עשית, אבל יש גם צד שני.
ולפעמים הצד השני פתוח ומוכן, ומכאן נשאר רק ללכת בדרך החדשה ולגלות אותה ביחד.
ברוב המקרים זו רק התחלה של מסע, של שיח זוגי שחשוב להמשיך. אל תשכחו לקבוע שיחה נוספת ולהמשיך לתקשר אחד עם השני.
Comments