יום אחד היא מגיעה אליך, קצת מהססת, מגמגמת משפט שחשבה עליו כנראה לא מעט זמן:
"אני רוצה לפתוח את היחסים". לרגע אתה בשוק, לא מבין מה נפל עליך... המחשבות מתחילות לרוץ:
"אני כבר לא מספיק?", "מה חסר לה בבית שהיא מחפשת בחוץ?",
אולי בין לבין מתגנבת לה מחשבה אחת של "סופסוף אוכל להגשים פנטזיות".
אבל מה קורה ברגע שאחרי? ברוב המקרים של מעבר מיחסים מונוגמיים לכאלה שלא, היוזמה היא של אחד מבני הזוג (בד"כ הצד הנשי). מה שמתחיל שרשרת אירועים, רעידת אדמה שעשויה לנוע מ-1 ועד 10 בסולם ריכטר. זו יכולה להיות דחיפה קלה, כזו שמוציאה קצת מאיזון, ועד לטלטלה רגשית חזקה, עד כדי ניפוץ כל ההנחות הבסיסיות שלנו על זוגיות (ועל עצמנו).
זהו, זה נגמר בינינו! זהו, זה נגמר בינינו?
זה השלב שבו מתחיל המסע המשותף שלכם, לקראת ההבנה מה אתם רוצים- ביחד, בנפרד. הוא ינוע בין אהבת הרעיון לבין הרצון לפירוק מיידי של החבילה. שבו ביחד, דברו, חקרו ביחד מה זה אומר בשבילכם "לפתוח את היחסים", מה אתם רוצים (שאלת השאלות), מה האופציות או הדרכים הקיימות. אבל הכי הכי חשוב- בדקו האם אתם ניגשים לפתיחה מתוך רצון או ריצוי.
לא מעט פעמים שמענו שפתיחת היחסים הגיעה מתוך ריצוי, חשש לפרק את החבילה. מצב כזה יוביל לתסכול, תקיעות וקושי מתמשך. אבל אם תגיעו לשיח אחרי בדיקה כנה עם עצמכם, מאיפה זה מגיע (רצון לנסות? האם אני מוכנ.ה ללכת את הדרך גם אם יהיו קשיים?), הסבירות שתוכלו להתמודד ביחד היא גבוהה בהרבה.
כשתחקרו ותהיו כנים באמת, תגלו מרחבים חדשים שלא הגעתם אליהם לפני כן בזוגיות שלכם: גילויים, חשיפה, פגיעות.
אצל רבים עצם הרעיון פותח דלת לעולם של תקשורת, שלא הייתה קיימת כבר כמה שנים, או מעולם. יש דרך לעבור- רגשות, התמודדות אישית עם עצמכם ועם העולם. אבל אם תצלחו את הדרך, לא מעט פעמים תזכו לחוות עומק חדש ביחסים הזוגיים.
מאחלים לכם שתמיד תהיו ברצון!
Comments