אז תגידו, מתי בפעם האחרונה בדקתם את הזוגיות שלכם, שאלתם אותה מה היא רוצה, מה הכיוון שהייתה בוחרת בו? או הכי בסיסי- מה שלומה???
אצל הרבה זוגות שאנחנו פוגשים יוצא שהחיים "מגלגלים" אותם- החיים, העבודה, הילדים. רבים מאיתנו שוכחים את עצמנו, את האני שלנו, נוח לנו להישאב למקום של להיות מנוהלים. ולפעמים, כשמשהו פתאום מעיר אותנו אנחנו הולכים למקום קיצוני, שם שמים את כל יהבנו- ספורט אקסטרים, תחביב חדש, מאהב.ת... פעמים רבות זה קורה בלי הקשבה לבן או בת הזוג. פתאום מקיצוניות של כוח האינרציה, עוברים למיקוד פנימי קיצוני והזוגיות מוצאת את עצמה מוזנחת.
אז כשנתקלתי במשפט "ילדים לא צריכים גבולות, הם צריכים מנהיגות", בספר של שי אור (מומלץ!), זה גרם לי לחשוב על זה בהקשר לזוגיות, ובכלל למערכות יחסים (עם ילדים, בני הזוג, חברים).
עם השנים אנחנו למדנו להסתכל על הזוגיות שלנו כישות נפרדת. אמנם זה לא ילד, אבל בהחלט ישות נפרדת חיה, בועטת, לפעמים צועקת או זועקת לעזרה. וכמו אצל ילדים, לא תמיד הזוגיות הזו מתבטאת בישירות, מוצאת לעצמה דרכים עקיפות להגיד לנו דברים.
גם הזוגיות הזו צריכה מנהיגות. היא צריכה לדעת לאן היא הולכת, היא צריכה שאנחנו נוליך אותה ולא נשתרך אחריה, היא צריכה שיקשיבו לה. כשמדברים ומתקשרים ומקשיבים אחד לשני/ה לא צריך גבולות, אין מאבקים, נוצרת קירבה, האינטימיות מתחזקת והתשוקה באופן טבעי חיה וקיימת ובועטת. איך זה קורה? פשוט... כי היא מרגישה בטוחה, אהובה, עטופה. היא מרגישה שהיא יכולה.
אז אל תשכחו להקשיב לה, לישות שהיא הזוגיות שלכם. קבעו לכם זמן משותף, הקדישו לה כמו שאתם מקדישים לעצמכם ולסביבה. תנו לאש שלה לבעור בדיוק במידה.
גם על זה אנחנו מדברים בסדנה שלנו, "יחסים פתוחים, איך זה עובד באמת? סדנת מתן כלים לזוגות"- נותנים מקום לעצמיות, לזוגיות ולכל מה שביניהן.
