לספר או לא לספר לילדים?
כבר ממש רציתי לספר לו, אבל איכשהו, למרות שזה עמד על קצה הלשון תקופה ארוכה, לא מצאתי סיטואציה מתאימה. אולי לא יצרתי אותה. כן, בהתחלה פחדתי. פחד אמיתי כזה שתופס את הבטן- הרגשתי שזה רגע שעומד לטלטל את המציאות שלהם ולשנות את החיים של כולנו. אירוע שאחריו אפשר לדבר על מה שהיה 'לפני' ו'אחרי'. אז דחיתי ודחיתי, עד שזה פשוט קרה.
טיילנו על החוף, אני ואחד הילדים (לכל אחד מהשלושה סיפרנו לבד, בדרך שתתאים לו), האנרגיה של הים עטפה אותנו והרגשתי שזה הזמן. שאלתי אותו אם הוא יודע שיש כל מיני סוגים של מערכות יחסים זוגיות וצללנו לעומק. הוא ידע מה זו זוגיות פתוחה וזה היה מקום מצוין להתחיל ממנו, לאט לאט העמקנו והגענו גם לפוליאמוריה. אחרי שסיימנו לדבר באופן כללי, הסתכלתי לו בעיניים ונראה שהוא כבר הבין לאן זה הולך.. בכל זאת אמרתי לו באופן ברור שזו הדרך שבה בחרנו, אבא שלו ואני. הסברתי שאנחנו מאמינים שאפשר לאהוב עוד א.נשים, שזה אפשרי לחיות ולנהל מספר קשרים אוהבים במקביל ובעיקר- שטוב לנו ככה, שזה הדדי ושאהבה שלנו אחד לשנייה היא הדבר הכי חשוב, המשפחה שלנו היא תמיד בראש סדר העדיפויות. ואז? הוא פשוט התרחק ונכנס למים.
ברגע הראשון התכווצתי, רציתי להזכיר לו שאנחנו באמצע השיחה, אבל אז הבנתי שלא סתם זה היה הסטינג לכל הסיטואציה הזו, ונתתי לו רגע לעכל עם עצמו. כשחזר המשכנו לדבר. הוא שאל שאלות ואני עניתי.. בסוף השיחה שאלתי אותו איך הוא רוצה שאתנהל איתו מעכשיו- לספר כשאני הולכת לאהוב שלי? לספר שאני רק יוצאת ולא להגיד עם מי ועם מה? והוא? הוא ביקש שלעולם לא אשקר לו, שגם בנושא הזה אמשיך להתנהל כמו שאנחנו מתנהלים בבית- בכנות. הוא מעדיף לדעת את האמת, כמו תמיד ועל כל דבר.
אז לספר לילדים? זו שאלה שאתם צריכים לחשוב עליה טוב טוב, עם עצמכם ועם בן/ בת הזוג, לתת לה זמן ומשקל. להבין את ההרכב המשפחתי, הגילאים, יכולת ההתמודדות וגם איך אתם רואים את ההמשך. אצלי האסימון נפל ברגע שהבנתי שאני רוצה שהילדים שלי יראו את האמת כמו שהיא, שידעו שמודל הזוגיות שהם רואים בבית הוא לא המציאות השלמה. ידעתי שאני רוצה שיראו מודל של זוגיות טובה, וידעו שזה אפשרי גם במערכת יחסים פתוחה ומאפשרת. תמונה אמיתית של המציאות. הבנתי שכל עוד אני מסתירה, המסר שעשוי לעבור הוא שאני עושה משהו לא בסדר. לא רציתי שככה הם יחיו, לא רציתי שככה אנחנו נחיה. אבל גם אצלנו זה לקח זמן, לכל ילד.ה סיפרנו בנפרד ובדרך שונה. זכרו שזה צריך להיות מותאם, מכיל, רגיש ומתאים. ואם אתם צריכים להתייעץ, בשביל זה אנחנו כאן....
