בשנים האחרונות, יותר ויותר זוגות נפתחים לאפשרות של שינוי מערכת היחסים המסורתית/ מונוגמית שלהם למערכת יחסים לא-מונוגמית.
יש מין תנועה כזו, זה כבר כמעט הופך ללגיטימי, זה כבר לא בהסתרה מוחלטת.
אני לא נכנס לדיון הפילוסופי/ סוציאלי "למה זה קורה?", זה פשוט... קורה.
הפעם בחרתי לקחת אתכם יחד איתי למסע, מהרגע שבו המחשבה עולה בראשו של אחד מבני הזוג ועד... לאן שתיקחו את זה אתם
אחת לשבוע, במשך 4 שבועות, נלך בדרך הזו ביחד.
מוכנים?
ממונוגמיה ליחסים פתוחים, יומן מסע- פרק א',
או: צעדים ראשונים של הבנה, אני ועצמי
זה מתחיל כמו כל דבר כמעט, זרע קטן של מחשבה.
אחד מבני הזוג מסתובב עם המחשבות האלו, שלאט לאט נובטות וצומחות.
יכול להיות ששמעתם על זה מחברים ש'פתחו', נחשפתם במדיה החברתית והסתקרנתם, לפעמים אפילו יצרתם קשר או מפגש ראשוני עם פרטנר.ית ולא הייתם רוצים שזו תהיה בגידה, אבל מצד שני... אין מצב שהוא לא יהיה בחיים שלכם יותר.
לא משנה מאיפה זה הגיע, התוצאה דומה- משהו נדלק בכם מחדש ומסרב לעזוב אתכם (ואתם מסרבים לוותר עליו).
עכשיו אתם מסתובבים עם הרעיון בראש, עדיין לא שיתפתם את החצי השני.
מתחילות לעלות מחשבות בעד ונגד-
"זו דרך מצוינת לרענן את הזוגיות שלנו, להכניס קצת ריגוש שכבר מזמן אבד" (המיניות שקצת נשחקה, עומס החיים שמכביד, הזוגיות שהאפילה על ה'עצמי'),
מול "זה באמת מתאים לנו? הזוגיות שלנו תחזיק מעמד אחרי מהלך כזה? ובכלל... האם אצליח לקחת אחריות ולהתמודד עם ההשלכות של פתיחת היחסים?"
הפנטזיות והחששות מציפים במקביל.
הזרע נובט ונראה שכבר אין דרך חזרה...
